Achambha אצ'מבה - יצירות יפות לבית


1 דקות קריאה
23 Jan
23Jan

צלחות בסגנון וינטאג' אז מה בכלל הקטע של הצלחות?

הבמה של : Achambha אצ'מבה - יצירות יפות לבית

"פתאום עלה בדעתי, שאולי אתן בכלל לא מבינות מה אני רוצה מכן. אני מפרסמת כאן את הצלחות שלי, כאילו זה עניין טריוויאלי, יומיומי, כמו קפה בבוקר ויציאות של מירי רגב, ופתאום אני קולטת, שאולי זה בכלל לא ברור. אולי את רואה פתאום בפיד מין צלחת כזו, מאוירת, שאולי דווקא מוצאת חן בעינייך, אולי אפילו מאוד. אממה – מה עושים עם זה? איך משתמשים, או מציגים את זה? איך אפשר לקרוא את זה? אז הנה, החלטתי להרים את הכפפה (של עצמי. אני מפילה הרבה דברים), ולהסביר מה אני והצלחות שלי רוצות מכן. ובכן, העניין הוא כזה: צלחות דקורטיביות, זה לא עניין שאני המצאתי. צלחות למטרות נוי (ולא למטרות שימוש ככלי אוכל), הן עניין שקיים בתרבויות שונות ברחבי העולם, מזה די הרבה שנים. על פי ויקיפדיה (ובהנחה שתרגמתי נכון), הכל התחיל עם צלחות פורצלן סיני, שהיו מלוקטות לאוספי נוי בעולם האיסלמי ולאחר מכן גם באירופה. אחרי שגם באירופה החלו לייצר פורצלן, במאה ה-18, בני האצולה, המשיכו בתחביב המלכותי של איסופן והצגתן לראווה של צלחות פורצלן מעוטרות. בשלב הזה, התחביב היקר נשאר נחלתם של בני האצולה והמלוכה בלבד, והיה מחוץ להישג ידם של פשוטי העם, כמונו :P המנהג הזה, של איסוף צלחות דקורטיביות כמזכרות, הפך לפופולרי במהלך המאה ה-19, בעקבות האוסף של פטריק פלמר-תומס, אציל בריטי-הולנדי, שצלחותיו הנציחו אירועים מיוחדים ונופים ציוריים – בעיקר בצבעי כחול ולבן. מאז החלו להופיע דגמים רבים של צלחות דקורטיביות, בצבעים, צורות וסגנונות שונים, ואפשרו לבעלי נטיות עיצוביות שונות זה מזה, לקחת חלק בתחביב ולהביע דרכו את טעמם האישי. חברות יצרו סדרות של מהדורות מוגבלות, לאספנים, ורבות מהן יצרו גם סדרות מיוחדות לחגים, ובפרט לחג המולד. ועכשיו למבחן: סתם. ומה היום? נוסף על הצלחות המסורתיות, יש כיום מספר קטן (אבל ממש קטן. בודדים) של יוצרים עצמאיים (הייוש*) ושל מעצבים בעלי שם, שמעצבים צלחות ייחודיות להם. כל אחד מאיתנו, מבטא את סגנונו הייחודי בצלחות שלו, והן מאוד שונות אלו מאלו. *לינק לצפייה בצלחות שלי - בתגובה הראשונה לפוסט. את הצלחות נהוג להציג במספר אופנים. לכל אפשרות צירפתי מספר דוגמאות באלבום. (לצערי, בפורמט הנוכחי הזמין, אין לי אפשרות לשלב תמונות בגוף הטקסט) דפדפו שמאלה: 1. על מדף, או מעל האח, באמצעות מעמד (סטנד) ייעודי. 2. תלייה של צלחת בודדת על הקיר (נסו לשלב פריט נוסף, בצורה אנכית, כמו מנורה או פמוט תלוי לנר). 3. באמצעות מדף/ארון/מתקן ייעודיים (אל חשש - יש מבחר דוגמאות באלבום). 4. בויטרינה, לצד פריטי נוי אחרים. 5. והאופציה האהובה עלי מכולן, המלכה ללא-עוררין, הקרם דה-לה-קרם של תצוגת הצלחות : קיר הצלחות. או-הו, איזה סטייל יש לזה, וכמה אפשרויות משחק. ולא, זה לא חייב להיות הקיר המיושן והפולני של סבתוש (אם כי, היום למיושן ופולני קוראים "וינטג', ורודפים אחרי זה כמו אחרי זהב בקליפורניה של שנות החמישים של המאה ה-19, אז תגידו אתם). הקיר יכול להיות צבעוני, מרתק, כפרי, מחוספס, שיקי, נורדי, מינימליסטי, תעשייתי ובעצם - כל מה שתרצו. ניתן לערבב צבעים וסגנונות, או לדבוק בשחור-לבן מינימליסטי. ניתן לשחק עם הרקע – קיר בטון חשוף, טפט כפרי פרחוני או טפט ערבסקות, רשת ברזל תעשייתית שמאפשרת משחק וגמישות באלמנטים השונים שבוחרים להציג, או צבע קיר חלק – לבן או צבעוני. ניתן לדבוק בסגנון הומוגני, או ליצור פיוז'ן אקלקטי של צלחות מחומרים שונים, מסגנונות שונים, בצבעים ובגדלים שונים וממקומות שונים בעולם. בעיקר, כי קיר צלחות זה רק המדיום. מה שתעשו איתו – זה לגמרי, לגמרי שלכם. בקיצור, כמו שניתן להבין בקלות – מדובר בעסק אינסופי. בקושי רב הצלחתי לעצור את עצמי, מלהעלות עוד עשרות דוגמאות יפהפהיות של קירות מעוטרי ומפוארי צלחות – כל אחד, מיוחד ושונה כמו מילה אסקימואית לפתית שלג. אז אחרי שהבנו שכל אחת חייבת קיר צלחות, שהשאלה היא בכלל לא האם, אלא כיצד, ושבעצם – אצל כל אחת מכן, הקיר יכול להיראות אחרת לגמרי, בהתאם לסגנונה האישי, נותר לברר שני דברים: 1. מהו הטעם האישי שלך, ואיך תבטאי אותו באמצעות קיר צלחות? 2. איך בונים קיר כזה, בתכלס. החדשות הטובות? על שתי השאלות האלה, אני לגמרי מתכוונת לענות בפרק הבא. הישארי עימנו 😉 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.